מה לומדים - נגה שפרון

בתחילת התהליך האישי שלי, הקדשתי הרבה זמן בהסתכלות פנימה על הרגשות שלי ועל הצרכים שלי. במהלך הזמן למדתי להכיר את עצמי יותר טוב, חשפתי בפני עצמי דפוסים בהם אני פועלת ובעקבות כך גם הזהות שלי נעשתה ברורה לי יותר. 

 בעקבות הקורס שנתן מסגרת שבועית בה עוסקים בשפה החדשה שאנחנו לומדים, השפה נטמעה בי יותר ויותר והגעתי לנקודות שבהם אני לא רק מזהה את הצורך, אני גם לוקחת עליו אחריות. לעיתים זה אומר לבקש ולקבל, לעיתים זה אומר לבקש ולשמוע לא – ולבקש שוב, בדרך אחרת, משהו אחר, ממישהו אחר, לעיתים זה אומר לבקש מעצמי. 
אבל ההפתעה הכי גדולה קרתה עוד לפני שהספקתי לבקש. זיהיתי אצלי צורך: הכרה במאמצים שאני משקיעה. ביני לביני זה נאמר על דרך השלילה – "הייתי רוצה שיבחינו במאמצים שלי" – ועוד לפני שהספקתי להרגיש מה שמרגישים כשצורך לא מתמלא – שמתי לב שאני כן מכירה במאמצים שלי. כלומר אני ממלאת לי את הצורך. מבחינתי זה ממש אחרית הימים.